תמונה

תמונה

יום שלישי, 31 במאי 2016

ההתחממות העולמית וההשפעה הפסיכולוגית

היום הייתה כתבה בווינט על חיזוי עונתי של הרשות המטאורולוגית לקיץ בו הם צופים שרוב הסיכויים שהקיץ הקרוב יהיה חם מהרגיל. הם מסייגים את הדברים ואומרים שצריך לקחת בחשבון שהתחזית העונתית עדיין נמצאת בחיתוליה ולכן יש סיכוי גדול לטעות בתחזית.
טמפרטורה ממוצעת במאה השנים האחרונות
בהמשך מצוטט מטאורולוג בשם ד"ר ברוך זיו שאומר "בשנים האחרונות כוצאה מההתחממות הגלובלית, כל קיץ הולך ומתחמם". הדברים הללו לא עומדים במבחן המדעי ומראים יותר על תחושות שיש לאנשים בגלל הדיבור הבלתי פוסק על התחממות ולא על הרגשות אמיתות.
לפי הדוחות של האו"ם במאה השנים האחרונות הייתה עליה של 0.7 מעלות. זאת עליה ממוצעת של 0.007 מעלות לשנה. גם אם נניח שיש שנים שבהם הטמפרטורה עולה יותר עדיין ההבדלים הממוצעים קטנים מאוד ולא מורגשים בין שנה לשנה על ידי אנשים נורמלים.
כמובן שיש שנים חמות יותר וחמות פחות כמו בכל התפלגות רגילה, אבל הסיכוי שאדם רגיל ללא מכשירי מדידה ירגיש עליה בחום הממוצע של שנים תוך עשר שנים היא אפסית. 
למרות זאת, העובדה שכשחם לנו יש לנו הסבר בדמות התחממות גלובלית שיכול להסביר לנו את העניין גורם לרציונלזיציה של תחושה סוביקטיבית וגורם לאנשים להרגיש שחם להם.

רוח עז - על הקיבוצים העירוניים החדשים


בשבוע שעבר שידר ערוץ 10 סרט תעודה של ניצן הורביץ בשם רוח עז, והוא עסק באחת מדרכי ההגשמה של תנועות הנוער בשנים האחרונות - קיבוצים מחנכים עירוניים. (הסרט המלא בסוף הפוסט)

קשה היה שלא להתפעל מהחבורות הצעירות הללו שעוסקות בעיסוק אידיאולוגי משמעותי בשנים אלו שבהם רוב הצעירים רודפים אחרי ההצלחה הכלכלית. אפשר היה גם לראות שדרך ההגשמה הזו נשארים אנשים רבים שבגיל מבוגר יותר נשארים נאמנים לערכי תנועות הנוער שבהם הם גדלו, והם מהויים חלק מהעתודה של הפעילות החברתית במדינת ישראל בשנים אלו.
אבל בצד תחושות מרוממות אלו - ליבי נמלא בצער תוך כדי הצפיה בסרט.
אחד הדברים המרכזיים בהתנהלות של הקיבוצים החדשים הללו הוא השיתוף הכלכלי. אבל השיתוף לא נשאר רק ברמה הכלכלית אלא גם מחליף במידה רבה את המסגרת המשפחתית. ילדים ישנים באותו חדר עם ילדים ממשפחה גרעינית אחרת, והאחריות לגידולם היא של כל הקבוצה.
כשהורים בוחרים לגמול את הילד שלהם מחיתול הדיון נעשה על ידי כל הקבוצה, והאחריות לתהליך הוא של כל הקבוצה. אין מקום טבעי למסגרת המשפחתי ואין ארוחות משפחתיות או מגורים משפחתיים מובחנים.
באחת הסצנות בסרט עומדים מבוגרים רבים עם ילדים על הידיים אבל חלק גדול מחזיקים ילדים שאינם חלק מהמשפחה המצומצמת שלהם אלא ילדים אחרים.
התופעה הזו היא סימפטום של חיים אידיאולוגיים שלא משאירים מקום לנורמליות של החיים. החיים הם לא דבר נתון שצריך להוסיף על גביו ערכים אלא כל הופעה של חיים מעוצבת ונקבעת על פי האידיאולוגיה. הקשיחות הזו של העולם הערכי שלא מגיע כקומה שנייה על גבי החיים יכול להוביל למצבים קשים מאוד מבחינה נפשית ויוצר עם הזמן עולם ערכי זר ומנוכר שכל העיסוק בו מחריב את תחושת החיות של האדם.
ילד שגדל ללא הנורמליות של משפחה ושהבסיס המרכזי של חייו הוא שייכות אידיאולוגית גדל בלי העוגנים הפשוטים שיכולים להרים אותו בשעת משבר.
אני לא מתכוון להגיד שדבקות ערכית היא דבר רע, אבל היא לא יכולה להחליף את עוז החיים עצמם.
אני כולי תקווה שהאומץ האידיאולוגי של החבורה המופלאה הזו ימצא את הנתיבים הנכונים להגשמה.


יום שני, 30 במאי 2016

הניסיון האמריקאי - נשיא מכהן רק שתי קדנציות

חברת הכנסת מירב מיכאלי הציעה הצעת חוק שתגביל את כהונת ראש הממשלה לשתי קנדציות.
בארצות הברית היה נוהג מקובל שבו נשיא לא מתמודד יותר משתי פעמים. יתרה מזאת, למשך תקופה ארוכה הייתה ביקורת ציבורית אפילו על נשיאים שכיהנו יותר מקדנציה אחת. אמנם היו מספר נשיאים שניסו להתמודד לכהונה שלישית אולם הם לא הצליחו.
מסורת זו נשברה אצל הנשיא רוזוולט שהתמודד בפעם השלישית באמצע מלחמת העולם השניה, תוך כדי שהוא מסביר שלא טוב להחליף נשיא באמצע הכהונה. בהמשך הוא נבחר לכהונה רביעית. טוענים שכל המערכת הפוליטית ידעה באותה תקופה שהוא כבר לא כשיר להיות נשיא, בגלל מצב בריאותו, אבל בגלל שנות הכהונה הרבות שלו אף מתמודד רציני לא העז להתמודד נגדו. 
שנה אחרי הבחירות הללו, בשנת 1945, רוזוולט נפטר, וטרומן החליף אותו. בזמן הכהונה שלו הקונגרס חוקק את התיקון ה22 לחוקה האמריקאית שקבע בחוק שנשיא אמריקאי לא יכול להתמודד יותר משתי קנדציות. 
ההתנגדות לכהונה ארוכה קשורה לכך שברגע שנשיא מכהן הרבה מאוד זמן הדמוקרטיה מתחלפת במידה רבה לדיקטטורה. השליטה החזקה של הנשיא לא מאפשרת לאנשים אחרים להחליף אותו והמנהיגות שנוצרת היא מנהיגות יס-מנית ולא מנהיגות שמחפשת להחליף את הנשיא. מעבר לכך, גם מבחינת התחושה הציבורית העובדה שאותו אדם מנהיג את המדינה יוצרת תחושה שאין באמת אלטרנטיבות לשלטון.
שתי הערות לגבי הניסיון להעביר את המודל הזה לישראל:

  1. בארצות הברית הכהונה של הנשיא נמשכת ארבע שנים, ולכן קל לדבר על שתי קנדציות. בישראל תהיה בעיה להגביל את הכהונה לשתי כהונות כל עוד רוב ראשי הממשלה לא מסיימים כהונות מלאות.
  2. כשהחוק נכנס לתוקף בארצות הברית, הנשיא טרומן שכיהן באותו זמן הוחרג מהחוק, כי היה ברור שיש חוסר הוגנות בשינוי השיטה באמצע הכהונה שלו. הוא אכן התמודד פעם שלישית ונכשל עוד בפריימריס, בין היתר בגלל שהאוירה הציבורית שנוצרה הייתה נגד התמודדות שלישית. גם בארץ אם מחוקקים חוק כזה ראוי שראש הממשלה הנוכחי יוחרג ממנו, אם כי עצם חקיקת החוק תגרום לכך שהלגיטימציה שלו להתמודדות נוספת תרד.

יום ראשון, 29 במאי 2016

שובניסטיות ושנאת נשים - על יחס התקשורת לשרה נתניהו

היחס המזלזל של התקשורת בשרה נתניהו נגוע כולו בשנאת נשים מהסוג הנחות ביותר. ההתעסקות האובססיבית עם האישיות שלה, ויצירת הרשום שהיא אישה קצת מטורפת, מלאה ברצונות קפריזיים, מתעללת באנשים ושולות בעבותות קסם בבעלה הם תיאורים שלקוחים מתיאורי המכשפות בימי הביניים.
קשה להעלות על הדעת שהתקשורת הייתה עוסקת בכזו אובססיביות בלבוש של גבר שנמצא בפוליטיקה, כמו ההתעסקות בטעויות לבוש של הגב' נתניהו, קל וחומר בעיסוק בבעל של פוליטיקאית מכהנת. יש הרבה דברים שניתן לומר עליה שמתאפשרים רק בגלל היותה אשתו של אדם מפורסם שמתאפשרות רק בגלל דמות האישה עם כל הסטראוטיפים שלה.
בכלל העיסוק בזוג נתניהו כשולט על המדינה יש בו טעם לפגם, והוא גורם לכך שתהיה תחושה שבעצם יש כאן שליטה אחרת שלא נמצאת באור הזרקורים.
מפתיע שאנשים שמחשיבים את עצמם לפמיניסטים, נופלים לשנאת נשים כל כך פרימיטיבית בגלל השנאה לנתניהו.

מקצועיות הקבינט בעיני וועדת וינוגרד

השר נפתלי בנט עורר בימים האחרונים דיון נרחב בשאלת היכולת של חברי הקבינט להכיר את המצב הצבאי והמדיני לפני שהם מביעים את דעתם בשאלות שעומדות על הפרק. לטענתו, לשרי הקבינט אין מספיק מידע ומגע ישיר עם המציאות ולכן הם הופכים להיות חותמת גומי לבקשות שמגיעות מראש הממשלה ושר הביטחון. וועדת וינוגרד קבעה שאחת הבעיות הקשות שהיו במלחמת לבנון השנייה הייתה שהקבינט לא התכנס לדיונים משמעותיים וממילא לא נוצרה אצל הממשלה סיעור מוחות משמעותי לגבי יעדי המלחמה, והצבא לא התבקש להסביר לקבינט את מלוא המשמעות של המעשים שעליהם הצביעו חברי הקבינט.
אחת ההמלצות של הוועדה קובעת כי יש "למסד מוסד דמוי "קבינט מלחמה", שיופעל בשעת משברים ביטחוניים חמורים, שייפגש בתכיפות, וידון במתווה המהלכים הכולל כמו גם בסוגיות ספציפיות מרכזיות. בפורום זה צריכים, בין השאר, להיות חברים שרי ממשלה בעלי ניסיון מדיני וביטחוני, ללא קשר לצרכים קואליציוניים. במצבי משבר כאלה, ראוי גם לתת לצה"ל שיקול דעת מבצעי פרטני רחב יותר מאשר בשגרה.
דברי הסבר: אחד הליקויים הרציניים שמצאנו בניהול המלחמה היה תפקוד חסר של הדרג המדיני הרחב, ובעיקר של מליאת הממשלה, ועדת השרים לעניני ביטחון לאומי ופורום שבעת השרים. גופים אלה לא נפגשו פעמים רבות, והדיונים בהם הצטמצמו להחלטות בסוגיות ספציפיות - אף אם חשובות - ללא דיון במתווה הכולל של המהלך הצבאי והקשר בינו ובין היעדים המדיניים.
אחד הליקויים הבולטים שנבע ממצב זה היה חוסר מיצוי של ידיעותיהם וניסיונם של חברי הממשלה שהיו בעלי רקע מדיני וביטחוני רב, אף כאשר היו חברים בפורום השבעה. מצד שני, נהלי אישור הפעולות הצבאיות נשארו מותאמים למצב של בט"ש, כאשר כל פעולה בעלת מאפיינים מיוחדים דרשה אישור פרטני של הדרג המדיני.
במצבי משבר חמורים חשוב כי תהיה מעורבות סדירה ומממוסדת של דרג ממשלתי מיומן ומנוסה. במקביל, נחוץ כי לצה"ל יהיה שיקול דעת מבצעי פרטני רחב, במסגרת התוכניות המאושרות. ראוי כי ניהול זה לא יהיה מבוסס רק על הסדרים אד הוק המוכתבים על ידי שיקולים קואליציוניים - חשובים ככל שיהיו. מכאן ההמלצה למיסודו של פורום מיוחד לניהול מצבי משבר ביטחוניים בכפוף להנחיות הממשלה – מעין "קבינט מלחמה". גוף זה יכול להיות מצומצם יותר מהקבינט כולו, על מנת לשפר את יעילותו ואת סודיות דיוניו".
חלק מהבעיה קושרה לכך שמעמדו של הקבינט ואחריותו לא ברורים עד הסוף בחוק. הממשל האמריקאי פועל כך שכמות ההחלטה טהאחריות של הנשיא הן לא לבדן והוא פועל כל הזמן כחלק מצוות רחב ובעל ניסיון שהאחריות מוטלת על כתפיו. כל הנסיונות ליצור דבר דומה במדינת ישראל דרך המועצה לביטחון לאומי או דרך הקבינט זכו להצלחה חלקית בלבד.
נקווה שדרישתו של השר בנט תקדם את העניין הזה.