חשבון הדולרים של לאה רבין היה חשבון שכל הכסף שהוחזק בו (כ90 אלף דולר לפי הפרסומים) היה בעקבות עבודות של יצחק רבין. ברור שהפקדת הכסף של רבין אצל אשתו היה כל כולו כדי להתחמק מהחוק, ולהפיל את התיק עליה במקרה שהחשבון יתגלה.
בימים האחרונים חלק מהעיתונאים ובעלי טורי הדעה נהנים להתרפק על תקופת העבר שבה יצחק רבין התפטר מראשות הממשלה בגלל חשבון הדולרים של אשתו.
בדברים אלו הם סומכים על הזיכרון הקצר של בציבור או שהזיכרון שלהם עצמם הוא קצר.
בתקופה שהפרשה התפוצצה המדינה הייתה בתקופת בחירות. רבין הצליח לנצח את שמעון פרס בהפרש קטן במפלגת המערך (העבודה בגלגולה הקודם) והיה מועמד מול בגין. היועץ המשפטי לממשלה אהרן ברק הודיע לרבין שאם הוא יהיה זה שיתמודד לראשות הממשלה לא תהיה לברק ברירה והוא יצטרך להודיע שהוא מעמיד לדין את יצחק רבין עצמו. לרבין היה ברור שאם באמצע מערכת בחירות יודיעו על כתב אישום כנגדו הוא יפסיד את הבחירות לליכוד בהפרש גדול.
בעקבות האיום המפורש של ברק רבין נאלץ לצאת לחופשה מראשות הממשלה ולתת לשמעון פרס להתמודד מול בגין. ההתפטרות שלו גרמה לברק לסגת מהתביעה נגד רבין ולהסתפק בהעמדת לאה רבין לדין. בפועל, אהרן ברק הכריח את רבין לא להתמודד על ראשות הממשלה. משפחת רבין כל כך כעסה על אהרן ברק שלאה רבין סירבה ללחוץ את ידו של אהרן ברק בהלוויה של יצחק רבין.
אגב, דן מרגלית שחשף את הפרשה טען שאנשי שמעון פרס עודדו את הפרסום של הכתבה כדי להכריח את יצחק רבין לפרוש ולהשאיר את זירת ההתמודדות לשמעון פרס.
לא מדובר בהחלטה מלאת מוסר של אדם שמקבל עליו את הדין, אלא בניסיון ברור להתחמק מהדין כדי להמשיך בקרירה הפוליטית, תוך כדי הבנה שלא נותרה ברירה אלא לפנות את הדרך כדי לאפשר את המשך הקריירה. הניסיון המאוחר להפוך את המעשה של רבין למעשה נאצל הוא עיוות מוחלט של ההיסטוריה.
