השר נפתלי בנט עורר בימים האחרונים דיון נרחב בשאלת היכולת של חברי הקבינט להכיר את המצב הצבאי והמדיני לפני שהם מביעים את דעתם בשאלות שעומדות על הפרק. לטענתו, לשרי הקבינט אין מספיק מידע ומגע ישיר עם המציאות ולכן הם הופכים להיות חותמת גומי לבקשות שמגיעות מראש הממשלה ושר הביטחון. וועדת וינוגרד קבעה שאחת הבעיות הקשות שהיו במלחמת לבנון השנייה הייתה שהקבינט לא התכנס לדיונים משמעותיים וממילא לא נוצרה אצל הממשלה סיעור מוחות משמעותי לגבי יעדי המלחמה, והצבא לא התבקש להסביר לקבינט את מלוא המשמעות של המעשים שעליהם הצביעו חברי הקבינט.
אחת ההמלצות של הוועדה קובעת כי יש "למסד מוסד דמוי "קבינט מלחמה", שיופעל בשעת משברים ביטחוניים חמורים, שייפגש בתכיפות, וידון במתווה המהלכים הכולל כמו גם בסוגיות ספציפיות מרכזיות. בפורום זה צריכים, בין השאר, להיות חברים שרי ממשלה בעלי ניסיון מדיני וביטחוני, ללא קשר לצרכים קואליציוניים. במצבי משבר כאלה, ראוי גם לתת לצה"ל שיקול דעת מבצעי פרטני רחב יותר מאשר בשגרה.
דברי הסבר: אחד הליקויים הרציניים שמצאנו בניהול המלחמה היה תפקוד חסר של הדרג המדיני הרחב, ובעיקר של מליאת הממשלה, ועדת השרים לעניני ביטחון לאומי ופורום שבעת השרים. גופים אלה לא נפגשו פעמים רבות, והדיונים בהם הצטמצמו להחלטות בסוגיות ספציפיות - אף אם חשובות - ללא דיון במתווה הכולל של המהלך הצבאי והקשר בינו ובין היעדים המדיניים.
אחד הליקויים הבולטים שנבע ממצב זה היה חוסר מיצוי של ידיעותיהם וניסיונם של חברי הממשלה שהיו בעלי רקע מדיני וביטחוני רב, אף כאשר היו חברים בפורום השבעה. מצד שני, נהלי אישור הפעולות הצבאיות נשארו מותאמים למצב של בט"ש, כאשר כל פעולה בעלת מאפיינים מיוחדים דרשה אישור פרטני של הדרג המדיני.
במצבי משבר חמורים חשוב כי תהיה מעורבות סדירה ומממוסדת של דרג ממשלתי מיומן ומנוסה. במקביל, נחוץ כי לצה"ל יהיה שיקול דעת מבצעי פרטני רחב, במסגרת התוכניות המאושרות. ראוי כי ניהול זה לא יהיה מבוסס רק על הסדרים אד הוק המוכתבים על ידי שיקולים קואליציוניים - חשובים ככל שיהיו. מכאן ההמלצה למיסודו של פורום מיוחד לניהול מצבי משבר ביטחוניים בכפוף להנחיות הממשלה – מעין "קבינט מלחמה". גוף זה יכול להיות מצומצם יותר מהקבינט כולו, על מנת לשפר את יעילותו ואת סודיות דיוניו".
דברי הסבר: אחד הליקויים הרציניים שמצאנו בניהול המלחמה היה תפקוד חסר של הדרג המדיני הרחב, ובעיקר של מליאת הממשלה, ועדת השרים לעניני ביטחון לאומי ופורום שבעת השרים. גופים אלה לא נפגשו פעמים רבות, והדיונים בהם הצטמצמו להחלטות בסוגיות ספציפיות - אף אם חשובות - ללא דיון במתווה הכולל של המהלך הצבאי והקשר בינו ובין היעדים המדיניים.
אחד הליקויים הבולטים שנבע ממצב זה היה חוסר מיצוי של ידיעותיהם וניסיונם של חברי הממשלה שהיו בעלי רקע מדיני וביטחוני רב, אף כאשר היו חברים בפורום השבעה. מצד שני, נהלי אישור הפעולות הצבאיות נשארו מותאמים למצב של בט"ש, כאשר כל פעולה בעלת מאפיינים מיוחדים דרשה אישור פרטני של הדרג המדיני.
במצבי משבר חמורים חשוב כי תהיה מעורבות סדירה ומממוסדת של דרג ממשלתי מיומן ומנוסה. במקביל, נחוץ כי לצה"ל יהיה שיקול דעת מבצעי פרטני רחב, במסגרת התוכניות המאושרות. ראוי כי ניהול זה לא יהיה מבוסס רק על הסדרים אד הוק המוכתבים על ידי שיקולים קואליציוניים - חשובים ככל שיהיו. מכאן ההמלצה למיסודו של פורום מיוחד לניהול מצבי משבר ביטחוניים בכפוף להנחיות הממשלה – מעין "קבינט מלחמה". גוף זה יכול להיות מצומצם יותר מהקבינט כולו, על מנת לשפר את יעילותו ואת סודיות דיוניו".
חלק מהבעיה קושרה לכך שמעמדו של הקבינט ואחריותו לא ברורים עד הסוף בחוק. הממשל האמריקאי פועל כך שכמות ההחלטה טהאחריות של הנשיא הן לא לבדן והוא פועל כל הזמן כחלק מצוות רחב ובעל ניסיון שהאחריות מוטלת על כתפיו. כל הנסיונות ליצור דבר דומה במדינת ישראל דרך המועצה לביטחון לאומי או דרך הקבינט זכו להצלחה חלקית בלבד.
נקווה שדרישתו של השר בנט תקדם את העניין הזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה